הרקע
הימים ימי גוג ומגוג, בוקה ומבולקה, ימים של סער ומכאוב.
אוזניי ועיני כרויות לרחשי רקע ברחוב הסואן, ולתנועות גוף חדות מצד אלמונים.
קוראת יותר עיתונים, ושומעת לעיתים חדשות.
והנה מתנגן לו במוחי הביטוי "מילים מכובסות" הקשור לזמן הזה.
למה "לכבס" מילים?
אנו שולחים בגדים מלוכלכים למכונת הכביסה כדי שיהיו נקיים.
אנו שולחים מילים "מלוכלכות" לכביסה מטפורית, ומוצאים במקומן ביטויים רכים, כללים שלא יצרו מהומה רגשית אצלנו ואצל שומעינו.
קוראים לתופעה יופיזם.
כולנו מכבסים
"מילים מכובסות" היא תופעה אנושית שכיחה שאינה טובה או רעה. תלוי בצורך של מי שמכבס, בהשפעות ובהשלכות של העניין. מטרת המאמר היא להגביר את המודעות לתופעה זאת.
דוגמאות למילים מכובסות
נתקלתי השבוע בשני ביטויים שתפסו את תשומת ליבי.
מילים מעודנות
בעיתון כתוב "הוא נטרל את המחבל". מה זה נטרל? מילה מעודנת למדי, לא כן?
מה בדיוק התכוונו לכתוב אם לא היו מכבסים את המילה? מה דעתכם על ההסבר הזה- "הוא תפס אותו, נתן לו בראש והכניס לו באבי אביו, והמחבל פצוע קשה עכשיו/ שבק באופן כללי". איך אתם מרגישים עם נטרל, ואיך עם ההסבר המפורט?
שימוש במטאפורות
ודוגמא נוספת: בראיון רדיו אומר המרואיין "זליגה של מחבלים לגדר". כשאומרים זליגה, מיד אני מדמיינת טיפות מים מטפטפות לאיטן, טיפ, טף, כמה רומנטי.
לא ממש קשור למחבלים, נכון? האם המרואיין התכוון לומר:" קבוצת מחבלים קטנה עובדת כעת על פריצת הגדר במהלך היממה האחרונה, מידי פעם הם מחליפים משמרות".
למה התכוון המשורר, מהו הפירוש הנכון למילה המכובסת?
אני מנסה להציע פרשנויות, לא בטוח שהצלחתי לקלוע לכוונת האומרים, אך זה בדיוק טיבן של מילים מכובסות. שהן כלליות, עמומות, וכל אחד יכול לפרש אותן קצת אחרת.
הבת שלי שאלה אותי השבוע:"אמא, מה זה המצב?". דיברו איתם בבית הספר על המצב הביטחוני
והבן הקטן שלי מחפש את המצב, מתי הוא יבוא ונוכל להגיד לו שלום.
איך מכבסים מילים- מתוך ויקיפדיה
משתמשים באחת מן השיטות. (חלק מהדוגמאות מובאות מהמקורות)
1. הכללה – לדוגמה: "זה", "המצב". אי הזכרת השם או המילה עצמם ובמקום זאת משתמשים במילת הכללה. שימוש בביטוי כזה הוא למשל כינוי מחלת הסרטן בלשון נקייה "המחלה". כדי להימנע מהזכרת שם אדם שנוא או רשע, אומרים "אותו פלוני" "אותו האיש"
2. כינוי – לדוגמה: "נפטר" או "הלך לבית עולמו" במקום "מת"; "קרה לו דבר" במקום "מישהו מת אצלו", במקום הטלת שתן והפרשת צואה – "עשיית צרכים", "להטיל את מימיו". מעניינת רבגוניותו של הביטוי "דבר אחר" המשמש תחליף לחזיר ולצרעת
שלילת ההפך – לדוגמה: "לא טהור" במקום "טמא", "לא הכי רזה" במקום "שמן", "לא ממש יפה תואר" במקום "מכוער".
3 לשון סגי נהור – שימוש בהיפוכו של המושג, כדי להימנע מאמירה שלילית או פוגעת, כמו עצם המילה 'סגי נהור' והיא כינוי לעיוור. המסכת בתלמוד העוסקת בדיני אבלות נקראת מסכת שמחות, ובית קברות מכונה "בית החיים".
שימוש בתכונה – כלומר התייחסות לתכונה של הדבר, במקום לדבר עצמו, למשל: "בשר לבן" במקום בשר חזיר.
זהירות מפגיעה בזולת – על ידי שימוש במילים חלופיות ורכות יותר כגון: במקום לומר עליו "שכח", אומרים: "הוכבד עליו" או "נשמט ממנו", במקום "מרבה באכילה" – "ידיו יפות", ובמקום "משקר" – "משנה בדיבורו", "לא אומר אמת", "לא מדייק".
4. ראשי תיבות. לדוגמה: ל"ט, במקום "ליל טבילה" המרמז לטהרת האישה מנידתה באמצעות מקווה טהרה.
אותיות – במקום הוצאת המילה מן הפה מפרטים את אותיותיה. כגון: "שין תיו" במקום "שת" (עכוז). ויש שהרחיבו מאוד את ההקפדה על לשון נקייה, עד כדי כך שאינם מוציאים מפיהם מילים כמו "שקר" ו"חמור", ובמקומן אומרים "שין קוף ריש" ו"חית מם וו ריש."
5. ערבוב אותיות – בספרות היהודית-תלמודית-הלכתית, ממוספרים הדפים באמצעות אותיות, על פי ערך גימטרי, כך שעמוד 270 ימוספר באותיות "רע", 272 ימוספר "רעב", 304 "שד" וכדומה, אולם כדי לשמור על "לשון נקייה", ממוספרים הדפים הללו כדלהלן: "ער", "ערב", "דש" וכדומה.
ומה שואלים כשמזהים?
אוזניכם כרויות לכל שימוש יוצא דופן אופן הניסוח של האדם השני. זיהיתם תחביר לא שגרתי, שימוש במטאפורה, או מילה מכובסת. גם משהו שנראה שולי יכול לרמז על צורת חשיבה, או על מידת האחריות שלוקח אדם על הנושא/חוויה שלו. בשימוש בגשטאלט איננו מפרשים את השני, אלא מבררים.
אפשר לשאול אחת או יותר מהשאלות הבאות:
למה אתה מתכוון?
מה עוצר אותך מלומר ………….. (הוסיפו את המילה המדויקת ולא המכובסת)
אני שמה לב שאתה משתמש במילה עקיפה. שמת לב? למה התכוונת?
ועכשיו אתם
חיפשתי דוגמאות מהקליניקה, אך לא מצאתי. אני בטוחה שיש, אך הפעם לא קפצו למוחי. אולי משום שאני מקפידה להשתמש בשפה מאוד ברורה וישירה.
כנסו לדף העסקי בפייסבוק שלי וכתבו לי דוגמאות נוספות מהקליניקה ובכלל
ו"על הדרך" עשו לי לייק.
לסיכום
דרך שימוש בשפה אפשר להשפיע או ליצור מצבים רגשיים: לקחת מרחק מהחוויה, להקטין/ להגדיל את מידת האחריות והבעלות על הנושא.
נחדד את המיומנות ההקשבה לניואנסים בקורס הגשטאלט הקרוב.
לפרטים על קורס הגשטאלט הקרוב לחצו כאן
להרשמה לקבלת מאמרים מעניינים לחצו כאן