fbpx
הגוף שלי ואני- שונאים, סיפור אהבה

מאמנים ומטפלים, קבלו את 5 השאלות שאתם חייבים לדעת לשאול בכל תהליך שינוי

קטגוריות
עקבו אחרינו
גו עם ורדים

הגוף שלי ואני- שונאים, סיפור אהבה

מאז שנוצקנו לתוך גוף אנחנו מכירים את היחסים עם היקום שמסביבנו דרך הגוף. היד הנוגעת, העין הרואה, הגו הנשען.

הגוף מזכיר לנו את גבולות התנועה שלנו, היד יכולה להתארך עד המקום הזה, והרגל ללכת בצעד באורך כזה ולא גדול יותר.

גבולות הגוף

פעמים רבות מתחילים בגבולות התודעה- מה שאנחנו חושבים שאפשרי בשבילנו. האדם מאז ומתמיד חיפש דרכים לאתגר את גבולות הגוף, כדי להרחיב את מה שהוא יודע שאפשרי בשבילו. האולימפיאדה, תחרות איש הברזל, ושיאי גינס הם דוגמא טובה לכך. ופעמים רבות ברגע שמישהו מצליח לשבור שיא, הדבר נהיה אפשרי לרבים אחרים.

דרך הגוף והחושים אנחנו חווים את החומר והעולם, ולמרות שהגוף יכול להיות החבר הכי קרוב שלנו, פעמים רבות זה לא כך. אנשים רבים מתייחסים אל הגוף רק בצורה פונקציונלית נטולת חיבה- השמנתי, רזיתי, אני כבר לא מסוגל לרוץ כמו שרצתי פעם, הם חלק קטן מהטענות שיש לאנשים על גופם.

חבר או אויב

אני זוכרת את הלוויה האחרונה שהשתתפתי בה, ופתאום אל מול ארון הקבורה נפלה לי תובנה- ברגע הזה אין ערך לגוף יותר. הנשמה עלתה השמים.

כמה סבל אנשים סובלים מגופם, כמה הם מענים אותו כדי שיתאים לתכתיבי יופי מסוימים, כמה הם פועלים הפוך מהצורך של גופם- שותים קפה כשהם צריכים לנוח, לובשים בגדים לא נוחים ונעלי עקב שזה כמו סד עינוים לגוף, אוכלים אכילה גסה שמכבידה על הגוף, מפנים כלפי גופם תסכול, אכזבה עצמית, וביקורת. ויגיע איזה רגע בזמן שבו זה לא יהיה חשוב יותר. ואולי אם הייתה הידיעה הזאת כבר בעודנו בחיים, האדם היה יותר מקבל את גופו והופך אותו חבר למסע החיים.

באותה נשימה יש לומר כי הגוף הוא מקור עונג-אכילה, מיניות, נשימה מלאה, ריקון צרכים, להריח ריחות נעימים. אך נראה לפעמים שאנשים רבים מנכסים את ה"צרות לגוף" ואילו את העונג לעצמם.

"איזה אוכל טעים אכלתי", לעומת,- "יש לי גוף לא יפה, או הגוף שלי בוגד בי".

מערכת יחסים טובה עם גוף משמעה שיש בית פנימי לגור בו, חבר קרוב שהוא אני להתייעץ איתו ולנוח בתוכו. הגוף שלנו תמיד בעדנו, גם אם נדמה לנו שהוא לא.

 תפקיד הגוף

הוא לא לספק לנו רק עונג, או תפקוד, אלא לדאוג להתפתחות שלנו בצורה הגבוהה ביותר. הגוף סתגלתן, גמיש, מוכן לבוא איתנו לאן שאנחנו רוצים ללכת, מוכן לסבול כשאנחנו מכריחים אותו, אך לאורך זמן, אם נמשיך להתייחס לעצמנו ונפשנו בצורה לא מספיק הרמונית וקשובה  ישתבש מנגנון התפקוד הרגיל של הגוף ונסבול ממחלה.

 מדוע חליתי

פעמים רבות מאוד, מחלות ובעיות גופניות הם שיעור חשוב בהתפתחות. הם מזמינים את החולה לעצור את ההרגלים, להאט את הקצב, לחיות, להעריך את מה שהיה ברור מאליו, לשנות סדרי חיים והרגלים מזיקים, ולהפנות את כל תשומת הלב פנימה לריפוי.

תפקיד נוסף של מחלה הוא להסיט את תשומת הלב  של הנפש מנושאים שהיא לא יכולה להתמודד אתם עדיין באופן ישיר, במקום כאב לב שאי אפשר להכיל, אפשר לסבול ממחלות לב, מי שלא מסוגל לעכל את חוויות חיו, או להרפות שליטה, יכול לסבול ממחלות בעיכול, מי שלא מתמודד עם הסטרס שלו, יכול לסבול מלחץ דם גבוה או מבעיות נשימה. טראומות לא מודעות ממשיכות להעסיק את הנפש ולעיתים להתבטא דרך מחלה גופנית שמזמינה את האדם להמשיך להפנות אנרגיה אליה ובצורה הזאת להשאיר את הנפש עוסקת בטראומה, אפילו באופן עקיף. (זה יכול להיות שער לצמיחה אם מסכימים לפגוש את מה שיצר את המחלה).

 

ביצה ותרנגולת

לגוף יש קיום פיזי ומכאני של עצמות שרירים, תאים ומחזור הדם, אך הגבולות בין הגוף והנפש לא באמת קיימים, כמו שלא באמת קיימים הגבולות בין הגוף לתודעה . הכל תלוי בתפיסה שלנו. מה שאנחנו תופסים כגבול או כאמת, כך נחווה את העולם.

למעשה מפגש עם הגוף החי, יכול להיות שער כדי לפגוש את חלקי הנפש, שער שניתן להיכנס אליו כדי לצלול לעומק התודעה.

קל ללמוד לפגוש גוף- הוא קים, נוכח, צריך רק לגעת, להסתכל ולהרגיש.

אין גבול לעומקים אליהם ניתן לצלול בחקר הגוף, התודעה והנפש.

אדם שעומד עם כתפיו שפופות, מיד נאמר עליו שהוא חסר ביטחון. זהו מן סימן אוניברסאלי שכזה. איך זה שחוסר הביטון מתבטא בכתפיים?

ואם אעמוד באופן מכוון בצורה שפופה לאורך זמן, האם לאחר תקופה ירד לי הביטחון?

הגוף הוא יצירת התודעה והנפש, ושינויים מודעים בגוף הם גם כלי להרחבת התודעה והנפש.

זה עובד לשני הכיוונים. זה אומר שהגוף יקבל את הצורה של מבנה הנפש- כתפיים שחוחות, צוואר מתוח, כתפיים כבדות, רגליים נגררות- מספרים לי משהו על חווית החיים של אדם, ולעומת זאת- אם אגדיל גמישות ויכולת תנועה, אם אשפר את הנשימה, הדבר ישפיע גם על הנפש והחוויה שלי בעולם. (כך עובדת היוגה).

הגוף הוא השער החיי לחווית החיים עצמה ברגע הזה, למפגש עם ההוויה הערה, עם הקיום שלי.

ללמוד את עצמי דרך לימוד של הגוף זה מרתק, מעשיר, מפגיש עם  תבניות שלא זכרנו את קיומם, מאפשר מחקר ער ואישי של האדם את עצמו, מחקר את תנועת חייו.

השנה עומדת להפתח תוכנית מיוחדת בשם בריאה (אינסוף) תודעה, ובה נלמד שערים לנפש דרך מפגש עם גוף, ואיך להרחיב את התודעה הערה- פרטים בהמשך

יעל זרעוני
בעלים

הרשמה לבלוג

הירשמו לבלוג שלנו כדי לקבל את הפוסטים החדשים ישירות לתיבת המייל שלכם (לפני כולם)

  • בנושא התפתחות אישית ומערכות יחסים.
  • מגוון כלים ליישום בחיים ובקליניקה.

הפעילות הבאה

מוזמנים לחלוק את התוכן עם חברים.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

ומה אתם חושבים?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן