חסמים בתהליך קבלת ההחלטות

קבלת החלטות הוא נושא משמעותי בחיינו, אנחנו מקבלים מאות החלטות ביום, החל ממה נלבש, מה נאכל, מה נאמר ומה לא נבטא, איפה נעבוד וכיצד נתנהל.

לכל אדם יש את סגנון קבלת ההחלטות האישי שלו, המשרת אותו טוב יותר, או פחות.

בעבודתי עם אנשים, לעיתים סוגיית קבלת החלטה היא זאת שבמרכז התהליך האישי עם אותו אדם.

החלטות הנוגעות לזוגיות- האם אשאר בזוגיות הזאת, כן או לא.

האם אביא ילד למרות שאין לי בן זוג ואני פוחדת לעשות זאת לבד.

האם אשנה כיוון מקצועי למרות שאני מפרנס יחיד ומתפרנס היטב ממקצועי.

בתוך כל דילמה כזאת מצוי קונפליקט פנימי.

שני צרכים חשובים שנראה ממבט ראשון שהם סותרים אחד את השני.

יש חומר רב על הנושא,

על חסמים וקשיים בקבלת ההחלטה

תהליך קבלת החלטות

סגנונות שונים של קבלת החלטה.

ברוח גישת הגשטאלט, אנחנו מחפשים להעמיק וללמוד את התבנית שיש לאדם. בנושא קבלת החלטות, יכולים להיות מספר היבטים שביחד מייצרים קושי.

במאמר זה אתמקד בנושא- מדוע קשה לאנשים לקבל החלטה.

הקושי יכול לנבוע מ:

1. חסמים – תבנית אחת או יותר בעלת מרכיבים רגשיים המשפיעה על יכולת קבלת ההחלטות.
2. אסטרטגיות פעולה – שרשרת הפעולות הפנימיות וחיצוניות- תהליך קבלת ההחלטות.

מיומנויות בקבלת החלטות

כדי לקבל החלטות אנו נדרשים ליכולת חיזוי- צפיית העתיד

יכולת הערכה- היכן הבחירה בה מצוי השפע הגדול יותר

מסוגלות לפעול בתנאי אי ודאות- משום שהתוצאה תתברר בעתיד

נכונות לקחת סיכונים ולהתמודד עם תוצאות מעשינו

כושר התמודדות עם חרטה- אם פספסנו ובחרנו לא נכון

פחד הנובע מאחד מגורמים אלו, או חוסר מיומנות (לא תרגלנו מספיק את המיומנות הזאת), ישפיע על היכולת או המוכנות לקחת החלטה.

חסמים בקבלת החלטות

החסמים נובעים מהפירוש שנתנו לעבר שלנו (הנסיבות ההיסטוריות שלנו.)

אחת מהנחות היסוד בגישת ה-NLP היא:"אינך יכול שלא לתקשר", גם אי תקשורת היא סוג של תקשורת. כנ"ל בנושא קבלת ההחלטות. כיוון שלא ננקט, או החלטה שלא התקבלה, זוהי למעשה החלטה.

אנשים בד"כ לא מחשיבים את היותם "על הגדר" כקבלת החלטה ורואים זאת כמצב זמני. וכל עוד לא בא "דד ליין" מבחוץ, הזמני יכול להפוך קבוע. אני מכירה כמה בנות נחמדות ומקסימות, רווקות סביב גיל 40 שהחליטו להביא ילד, גם אם אין להן בן זוג, אך הן עדיין לא מבצעות צעדים פרקטים למימוש ההחלטה. גם זוהי החלטה, למרות שזה נראה להם מצב ביניים זמני.

פחד להתאכזב

הפחד הזה מבוסס בד"כ על התנסויות קודמות שלא צלחו ואנו חוששים ששוב נחווה את חמיצות האכזבה. יתכן שחווינו אכזבה רק בעניין אחד ואנו מכלילים על תחומים נוספים. לדוגמא: בחורה שהתעייפה מלצאת לדייטים ולמצוא את האחד. היא ניסתה והתאכזבה כל כך הרבה פעמים. והיא חוששת שתתאכזב מפעילויות חדשות נוספות: מפגש עם חברות חדשות, חוג חדש, עבודה חדשה ועוד.

לעיתים אדם גם מחזיק באמונות כמו "תמיד אני מתאכזבת", "החיים מאכזבים", "לא מגיע לי משהו טוב ולכן שוב אתאכזב" ועוד..

פחד להפסיד

אם אבחר ב X לא אוכל לאותו זמן לבחור ב Y. אדם שיש לו מספר צרכים וקשה לו לתעדף ביניהם, כולם חשובים בעיניו באותה מידה, בכל פעם שהוא רוצה להחליט ולקחת כיוון מסוים, הקולות הפנימיים שלו צועקים "ומה איתי??" וכך בנקודת ההשקפה שלו הוא מודע מאוד למחירים של כל החלטה, ולא לרווחים.

לעיתים הסיבה לכך היא הפרעות קשב וריכוז, ולעיתים הסיבה יכולה להיות אמונות של אדם כמו: "תמיד אני מפסיד", "החיים זה הפסד אחד גדול", "ההזדמנויות הטובות לא נועדו לי, אלא למישהו אחר".

ההחלטה המושלמת

אדם ששואף למושלמות, מעוניין לקבל החלטה 100% נכונה בקירוב. לכן ימשיך לבדוק אפשרויות עבורו ללא נקודת יציאה. החלטה לא מושלמת קשורה לערך שלו בעיני עצמו – "אם זה לא מושלם אני לא שווה/ לא טוב מספיק", "אם התוצאה לא מושלמת – זה לא שווה". ובגלל שהוא חי בקצוות בין שחור ולבן. או שהחלטתו מושלמת, או שהוא לא מקבל החלטה בכלל ונשאר מתלבט עוד ועוד.

סיבה אפשרית לכך היא: אדם שבילדותו היה צריך לספק רצונם של אחרים ולהתאמץ, והסביבה לא קיבלה אותו כמו שהוא, חווה דרישות שאינן נגמרות, ובבגרותו הפך את הדרישות לתבנית פנימית שלו מול עצמו.

חשש מכישלון

כישלון עבור חלק מהאנשים הוא פגיעה אנושה בערך העצמי, ברובד הזהות שלהם. יש כאלה שעבורם כישלון = חידלון. הימנעות מהחלטה משאירה אותם באזור הבטוח. הם יכולים להישאר ב Maybe, זה פחות מחייב.

לעומתם אחרים יתייחסו לכישלון בתור פעולה שלא הצליחה, וזה לא יחסום אותם מקבלת החלטות נוספות. תומס אדיסון הוא דוגמא מייצגת בנושא.

חוסר ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות

יש אנשים שלא מעריכים את יכולותיהם, וחווים שאין להם מספיק משאבים בתחומים מסוימים. עבורם קבלת החלטה לא נכונה, היא טעות שמורידה עוד יותר את הביטחון העצמי הנמוך שלהם. הם חשים בושה רבה ואשמה, עסוקים ב"מה יחשבו עלי", והביקורת העצמית שלהם נוגשת בהם באכזריות, דבר הגורם להם סבל בל יתואר. עדיף כבר לא לקבל החלטה, זה יותר יעיל עבורם.

לעיתים הדבר יכול לנבוע מכך שבילדותם לא כיבדו את רצונותיהם, הגדולים והשולטים החליטו עליהם בכל דבר גדול כקטן, והם התרגלו שהם ה"לא יודעים", ויש למצוא מבוגר אחראי "יודע" שיחליט בשבילם.

את המשך המאמר אפשר לקרוא בקישור זה