fbpx

מאמנים ומטפלים, קבלו את 5 השאלות שאתם חייבים לדעת לשאול בכל תהליך שינוי

קטגוריות
עקבו אחרינו

טיפ מקצועי- איך ניתן לזהות קונפליקט פנימי. מערכת היחסים בין "אני" ל"עצמי"

"הכרחתי את עצמי להתקדם",

"קידמתי את עצמי",

"אני רוצה לתת לעצמי לגיטימציה להתקדם"

"נמאס לי מעצמי שאני לא מתקדמת",

"אמרתי לעצמי, תתקדמי כבר, מה נסגר איתך".

כדי להדגים את נושא המאמר בחרתי באותו מרכיב הקשור להתקדמות, והמחשתי אופנים שונים בהם ניתן לבטא את הרעיון.

במשפטים מתוארות שתי ישויות. "אני" ו"עצמי". מה המשמעות של כך?

לא, סביר להניח שאין לאדם שבא אלינו פיצול אישיות. אך האם זאת רק צורת ביטוי מקובלת? או שביטויים אלה מרמזים על תהליכים פנימיים תפיסתיים אצל אותו אדם.

"אני" ו"עצמי" הן מטאפורות, ההנחה שלי היא שמטאפורות אלה מצביעות על מערכת יחסים תוך אישית אצל אותו אדם בין ערכים, צרכים, אמונות ותפיסות שונות בתוכו.

הצעתי אליכם היא להתעניין בכך. (בקורס הקרוב נלמד עוד על כך)

ההסבר להיווצרות המורכבות הפנימית הזאת

לכל אחד יש עצמי אוטנטי כשהוא נולד. אומרים שכשתינוק נולד הוא מרגיש שלם וללא קונפליקטים פנימיים, בעקבות תהליכי החינוך והחברות מהמשפחה ומהסביבה, הוא מאמץ לתפיסת עולמו עוד ערכים, אמונות, דעות, צרכים, רגשות, הרגלים וכו.

לדוגמא: כילד קטן, יוסי היה ילד חולמני מטבעו. ילד שזקוק לסביבה שקטה, מאוד אוהב להיות בעולמו הפנימי, לא זקוק לגירויים חיצוניים רבים, הצורך המרכזי שלו הוא להיות בשלווה, הוא בעל תחושה שהכול בסדר כפי שהוא.

יוסי גדל בבית בו הדחיפה להישגים היא רבה ולא מתפשרת. ההורים והסביבה מעריכים רכוש רב, הצלחה, התקדמות, לא מתייחסים לצרכים רגשיים, ומעבירים את המסר ש"החתירה ליותר" זה דבר מאוד מאוד חשוב.

מה יקרה ליוסי? מי הוא יהיה? יתכן שיהיה לו קונפליקט פנימי בין הצורך שלו לשלווה ושקט ובין הצורך שלו להתקדם, ואז הוא יגיע אליכם לקליניקה. ויתכן שימצא איזון פנימי בין הצרכים השונים שלו.

כיצד להעמיק את ההכרות עם הדפוסים של מתאמן/ מטופל שלנו

אנו מתעניינים במערכת היחסים הפנימית הזאת המיוצגת במטאפורות "אני" ו"עצמי", משום שהיא יכולה לתת מידע נוסף על דפוסים ותבניות היכולים להיות רלוונטיים בתהליך השינוי. הרמזים לאופי מערכת היחסים ניתנים בצורת ניסוח המשפט של האדם שבא לקליניקה שלנו.

מה ניתן ללמוד מצורת ניסוח המשפט

1. "קידמתי את עצמי"- ה"אני" הוא האקטיבי, הוא עוזר ל"עצמי" להגיע מנקודה אחת לנקודה מתקדמת יותר. מעניין לשאול- איך עשית זאת? איך קידמת את עצמך?

2. "אמרתי לעצמי, תתקדמי כבר, מה נסגר איתך"- האם אנו שומעים רמזים של…..?

איזה רגש/ מצב בא לידי ביטוי בסגנון ניסוח המשפט. האם ביקורת, קוצר רוח? (לדעתנו)

אנו לא מפרשים, אלא שואלים- " כשאת אומרת תתקדמי כבר, מה נסגר איתך- מה את חושבת על זאת שלא מתקדמת?", "מה את מרגישה כלפיה?"

ואז מעניין לדעת- האם מישהו היה קצר רוח/ כועס/ מבקר/…..( השלימו את אופי ההתנהגות על פי מה שהיא מתארת) כלפי הלקוחה שלנו כשהייתה קטנה? אנו מתעניינים מאיפה אימצה התנהגות זאת. אני מניחה שיש סביב העניין זכרונות, אמונות, דברים שצריך לעשות או מי שהיא אמורה להיות.

3. "אני רוצה לתת לעצמי לגיטימציה להתקדם"- ל"אני" יש לגיטימציה להתקדם ו"לעצמי" אין. ולכן אני מעוניינת להקנות את ערך ההתקדמות גם ל"עצמי".

4. "נמאס לי מעצמי שאני לא מתקדמת"- נמאס לי הוא ביטוי חריף למדי, מעניין מה קרה שהיא הגיעה למצב של "נמאס לי". הייתי מבקשת מהלקוחה שלנו להגיד עוד על ה"נמאס לי הזה".

ה"אני" ו"העצמי" כל אחת מהן היא דרך בה האדם מארגן את התייחסותו הפנימית לרבדים שבתוכו- כך אנו מגדירים זאת בשפת הגשטאלט. משום שהעיקרון הגשטאלטיאני התיאורטי הוא שהאדם הוא שלם. נעסוק בכך בהרחבה בקורס הקרוב. העוסקים ב-NLP יאמרו – לאדם יש חלקים ועלינו לעבוד איתם.

אם המרכיבים האלה היו דמויות היה לכל אחת סט שונה של ערכים, גיל אחר, מראה אחר, קול אחר, צרכים שונים, דרכי חשיבה שונות ועוד..

האם יש בינהן אהבה והסכמה? כבוד ודיאלוג או קונפליקט פנימי? האם אחת משתלטת על השנייה ולא נותנת לה להתבטא? האם אחת מבוישת, או מתביישת?

אנחנו רוצים להכיר כל אחת מהדמויות וגם את מערכת היחסים בינהן.

ההכרות הזאת היא שתסייע לנו להכיר היטב את הדפוסים המעכבים ולדייק את אופן עבודתנו.

נוכל לשאול אחת או יותר מהשאלות הבאות:

1. אם "אני" ועצמי היו דמויות, מי הן היו?

2. בת כמה "אני", ובת כמה "עצמי"?

3. איך "אני" נשמעת, איך "עצמי" נשמעת?- ממש לבקש מהאדם איתו אנו עובדים לומר בקול רם- בטון ובצורה המתאימים לחוויה הפנימית שלו, את הקולות המשפטים והביטוים של כל אחת.

4. אפשר לבקש להביע את הדמויות באופן אמנותי- לצייר אותן, לכייר, לפסל בפלסטלינה.

5. להדגים עם הידיים איך נראית מערכת היחסים של "אני" ו"עצמי".

6. להזמין אותן לדבר זו עם זאת- כן, ממש עכשיו. לא לספר לכם מה הן אומרות, אלא ממש לדבר עכשיו אחת עם השנייה- על אלמנט זה מתבססת הטכניקה המפורסמת של הגשטאלט- הכיסא הריק. נדגים את המיומנות בקורס הקרוב

אזהרה- המטופל או המתאמן שלכם, אם אינו מורגל בסוג כזה של עבודה, לא יבין מה אתם רוצים ממנו, אולי זה יראה לו קצת מוזר. דרושה התנסות ואולי מספר התנסויות כדי להרגיש נוח באופן עבודה משחקי כזה.

האדם שבא אליכם לקליניקה מגיע, כי אין שלום פנימי בתוכו בנושא מסוים. או כפי שמילטון אריקסון היה אומר: "אין רפור (כימיה) בין המודע והלא מודע". בעזרתכם הוא יכול לבטא באופן מודע, בתוך מערכת היחסים בינכם, את מערכת היחסים הפנימית שלו. עזרו לו לתת מקום ולגיטימציה להביע גם את ה "חלק" בתוכו אליו הוא מתכחש, שונא, לא מקבל, לא מעריך, לא אוהב. בכך תגדל לו המודעות לקשיים שלו ולהתנהגויותיו. וכשמודעתו גדלה, גדלה יכולתו לבחור ולשנות. גדל מנעד האפשרויות שלו.

רוב השינויים במערכת היחסים הפנימית, יבואו לידי ביטוי בשינויים במערכות היחסים שיש לו עם אנשים או עם היבטים חיצוניים אחרים בחיו.

רוצים ללמוד על "מערכת יחסים הפנימית" יותר? הצטרפו לאחד הקורסים שלנו.

הרשמה לבלוג

הירשמו לבלוג שלנו כדי לקבל את הפוסטים החדשים ישירות לתיבת המייל שלכם 

  • בנושא התפתחות אישית ומערכות יחסים.
  • מגוון כלים ליישום בחיים ובקליניקה.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

ומה אתם חושבים?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן