נקודת מבט - הבלוג של יעל

ההשראה לכתיבת מאמר זה הגיעה מתמונה שנתקלתי בה בספר מבוא לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה. הראו לאדם חצי כוס מים חצי

אורות חזקים ומסוורים את העיניים, דיבור מהיר בקול כבוש ודורשני, מזגן מקפיא עצמות ולב, דפיקות לב מהירות. אימא לחוצה אחת,

היא ישבה מולי, שערה החלק והגולש זרם בחופשיות לכל הכיוונים. מזמן לא ראיתי אותה, ושמתי לב כמה היא נראית חיונית

זאת מוקי, הכלבה שלי 15 שנים היא אצלנו, ומודה שמאז שנולדו הילדים, לא ממש הקדשתי לה תשומת לב. בעבר, כשהיא

"הכרחתי את עצמי להתקדם", "קידמתי את עצמי", "אני רוצה לתת לעצמי לגיטימציה להתקדם" "נמאס לי מעצמי שאני לא מתקדמת", "אמרתי

מכירים את הדילמה הפנימית האם ללכת לעשות ספורט או להישאר לנוח? אומר קול/ מחשבה א'- "זה חשוב לעשות ספורט, כבר

הוא ישב מולי, גבר באמצע שנותיו, רזה וחזק, קמטים חרושים בלחיו, יושב קצת כפוף, מביט בי במבט חמור. הוא נראה

פרולוג- בליינד דייט רגע לפני שסיפורנו יתחיל באמת. דמיינו לכם בליינד- דייט בין שתיים. היא מסתכלת עליה במבט עורג, והשנייה

" יום אחד אני כך ויום אחר כך. האם יש לי פיצול אישיות?" "תעשי איתי כל מה שאת רוצה, העיקר